האם אנחנו עדיין מרשים לעצמנו לחלום?

לכולנו יש חלומות. חלקם מוצהרים, חלקם כמוסים. חלקים אצורים במגירה ואת חלקם ניסינו להגשים. יש חלומות שאנחנו חולמים כבר שנים ויש שפתאום מגיעים. חלום יכול להיות גדול ואפשר לחלום גם חלום קטן. אבל כולנו רוצים לחיות חיי הגשמה ולראות את החלומות האלו מוגשמים במציאות. לאנשים שונים יש חלומות שונים. לאחד חלום להיות מפורסם, לאחר חלום להתחתן עם בחירת ליבו, ולאחרת חלום להתקבל לעבודה נחשקת או לתפקיד שרצתה כל החיים. החלום הוא מאד אינדיבידואלי. נדמה כי לחלום שלי אין אח ורע בעולם כולו. הוא רק שלי, אני הוא זה שהגדיר אותו. אף אחד לא עשה זאת בשבילי. אך, יחד עם זאת, יש להרבה אנשים חלומות בתחומים דומים. התנהלות באורח חיים בריא, פעילות ספורטיבית מתמשכת, פיתוח אישי (בתחומי האומנות, הכתיבה והיצירה), הקמת עסק חדש, ייזום והתנדבות לפעילות חברתית/קהילתית, שיקום וטיפוח יחסים – הם חלק מתחומים אלה, שמניסיוני, משותפים לאנשים רבים. נדמה כי הטבע האנושי הוא לחתור לעבר הגשמת חלומות, מימוש מטרות, פתרון בעיות. הגשמת מטרות וחלומות היא, ללא ספק, מנוע חזק ביותר במימוש העצמי שלנו. אנחנו יכולים להתמיד שנים במאמצים לסיים תואר, להשיג משרה שנראה לנו שתסדר את חיינו, לצבור נכסים וקשרים. כשנגשים חלומות כאלו נחוש שבעי רצון, אפילו מאושרים. הרגע הזה של ההבנה שהגשמת את חלומך – זהו רגע מאד משמעותי עבורנו. הרגע בו החיים שלנו מקבלים משמעות לגמרי אחרת ממה שהיינו אך לפני אותו רגע. פתאום הם יותר מובנים, פתאום מה שעבר עלינו בשנים האחרונות מאוד מובן. ההרגשה כאילו כל מה שעברנו כיוון אותנו בדיוק לרגע הזה. לרגע בו נגלה למה אנחנו מסוגלים. פתאום אנחנו מבינים שאנחנו יכולים להשיג כל מה שנרצה בחיים.

מדוע יש פער כזה גדול בין החלומות שלנו לבין המציאות בה אנו חיים?

הגשמת חלומות היא ללא ספק הדרך הטובה ביותר להגיע להגשמה עצמית. למרבה הצער, אנשים רבים בכלל לא מעיזים לחלום ולבקש לעצמם וזה לא פלא. איכשהו, לאורך השנים זנחנו את הרעיון שמגיע לנו להגשים חלומות כי נכנסנו ל"עולם האמיתי", עולם המציאות הקשה וההישרדות שבו אין מקום לסתם חולמים. ואולי חלמנו כל מיני דברים והשתוקקנו להם והם לא התממשו, אז לאט לאט לימדנו את עצמנו כבר פחות לרצות ופחות לבקש. הסיבה לכך היא, לדעתי, כי הדרך שבה פעלנו להגשמת החלומות שלנו לא היתה נכונה. הדרך האינטואיטיבית שבה פעלנו למימוש החלומות, הדרך שנסיון החיים שלנו לימד אותנו או הדרך שאותה אימצנו מתוך סיפורים אישיים על הדרך שבה אנשים הגשימו חלומות – היתה מייגעת, כרוכה בתסכולים רבים ובזבוז אנרגיה ובעיקר לא הביאה לתוצאות המקוות. מאמנים אישיים (קואצ'רים) פיתחו במשך השנים שיטות שונות כדי לסייע לאנשים להגשים את החלומות שלהם. מאמנת אחת פיתחה את ה"מחברת להגשמת חלומות". מאמנת אחרת המציאה את "חוק הסמיכות והקירבה" שבמהותו קורא לנו להרגיש, ממש בגופנו, את השפע שאופף אותנו את תחושת האהבה העצמית שממלאה את ליבנו בהגשמת החלום.

האם חלומות מתגשמים?

המציאות העגומה היא שבפועל מרבית חלומותינו אינם מתגשמים בדרכים אלה. פעמים רבות הם אינם מתגשמים בכלל, ואנו נשארים מתוסכלים ומחליטים, במודע או שלא במודע, "לקבור" את חלומותינו עמוק כדי שלא נחווה שוב את הפער הגדול שבין החלום למציאות. אנו מתבגרים והצלקות מאותם תסכולים של אי מימוש החלומות אינם מרפים מאתנו. אנו מזדקנים ופעמים רבות מה שנשאר חרוט בליבנו הן אותן החמצות שהחמצנו בגילאים מוקדמים יותר. החלומות שכשלנו בהגשמתן, החלומות שלא הגיעו כלל לידי מעשה, ובעיקר – החלומות שהדחקנו ולא הרשינו לעצמנו אפילו לבטא אותם בקול. אושר נעשה אפשרי כאשר אנו מעיזים לבטא את החלומות שלנו, גם את הכמוסים ביותר, ומתחילים לפעול במציאות, בדרך עקבית ומובנית להגשמתם. כדי להגיע לכך נדרשת לא רק אמונה אלא גם שימוש בכלים ובמתודולוגיות שהוכיחו את עצמם תוך כדי הסתייעות באנשי מקצוע בעלי ידע ונסיון מוכח בתחום.