הניסיון מלמד אותנו שהדוגמה האישית היא דרך טובה מאוד לעורר השראה וליצור מחויבות מרבית למיזם או למשימה כלשהי הדורשת גיוס של כוחות פנימיים, התמדה והתמודדות עם קשיים בלתי צפויים. הדבר נכון במעגל המשפחתי – בדוגמה האישית שהורים מציבים בפני ילדיהם; במעגלי החינוך – בדוגמה האישית של המורים; ובין שותפים במעגלים החברתיים כשנדרש מאמץ בלתי שגרתי כדי להגיע לשינוי מיוחל. משום כך בכל אחת מהסדנאות הרבות אני מגולל את הסיפור האישי והוא אכן מעודד את המשתתפים להירתם לנושא המיזם שלהם ולהתמיד בפעילות עד להשגתן של התוצאות ושל היעדים שהוצבו.
איך הגעתי לדוקטורט?
כבר בימי נערותי התעניינתי מאוד בשאלות הנוגעות להתנהגותם של אנשים – למה בני אדם פועלים כפי שהם פועלים? מה מניע את התנהגותם הרציונלית והלא־רציונלית של אנשים? מה המקור לתחושות העזות קנאה, אהבה, שנאה? היה זה אך טבעי שעם סיום שירותי הצבאי בנח"ל נרשמתי ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. הרקע שלי בהדרכה הן בצופים והן בנח"ל והעובדה ששני הדודים שלי כבר שימשו כפרופסורים בבית הספר לחינוך גרמו לי, כנראה, להוסיף ללימודי התואר הראשון בפסיכולוגיה גם את החוג לחינוך. את ההיבט הריאלי בלימודיי מילאו לימודי חטיבת מדעי המחשב שבמסגרתם התוודעתי לראשונה לעולם המרתק של המחשבים. סיימתי את לימודי התואר הראשון בהצטיינות יתרה והוצע לי מטעם הפקולטה למדעי החברה להצטרף למסלול חדשני 'לימוד ישיר לדוקטורט'. לקראת סיום הדוקטורט קיבלתי מלגה מ'קרן רוטשילד' לנסיעת השתלמות במסגרת לימודי פוסט־דוקטורט. נסעתי עם משפחתי לשלוש שנים מרתקות באוניברסיטת סטנפורד הידועה שבקליפורניה. את הפוסט־דוקטורט ניצלתי כדי להרחיב את ידיעותיי בכמה תחומים שכבר אז חשבתי שהם מעניינים במיוחד – איך האדם חושב (פסיכולוגיה קוגניטיבית)? איך מחשבים 'חושבים' (בינה מלאכותית)? באילו דרכים אפשר לרתום את עוצמתה של הטכנולוגיה לרווחתו ולאיכות חייו של האדם (חינוך)?
מה הביא אותי להיי טק?
המצאת המחשב האישי באותם הימים והרוח היזמית שאפפה את עמק הסיליקון הביאו לתפנית חדה בחיי. במקום לחזור לקתדרת ההוראה והמחקר באוניברסיטה העברית החלטתי לקפוץ למימי העולם העסקי. למרות הקשיים, הוקסמתי מהאפשרויות בתחום הדינמי והמתפתח הזה.
חזרתי לארץ ופתחתי חברה, קוג'יטן (COGITAN) שמה, לייעוץ בתחומי הנדסת אנוש והדרכת מחשבים. בתקופה זו הבשיל במוחי רעיון לטכנולוגיה חדשה היכולה לתת מענה לצרכים הגוברים של אוכלוסיות רבות הנחשפות לראשונה לעולם המחשבים. הטכנולוגיה, הנשענת על עקרונות של 'מערכת מומחה', אחד הנושאים המבטיחים בתחום הבינה המלאכותית, מייצרת באופן אוטומטי תוכנות ללימוד יישומי מחשב. לטכנולוגיה היה פוטנציאל עסקי נרחב בשל הצורך של ארגונים רבים ללמד קבוצות גדולות של עובדים להשתמש במערכות המחשב שהוכנסו לארגונים. עוזיה גליל, מייסד התעשייה האלקטרונית בישראל, איש חזון שהאמין ביכולת של רתימת הטכנולוגיה לקידום החינוך, היה אז נשיא קונצרן 'אלרון' והביא לתמיכת הקונצרן בסטרט־אפ החדש שהקמתי.
הסטרט־אפ הצליח בפיתוח הטכנולוגיה הייחודית, לה קראנו Automatic Courseware Expert – ACE, והתחלנו בהחדרתה לעשרות ארגונים ברחבי העולם, ביניהם IBM, AT&T, BRITISH GAS.
במקביל הובלתי תהליך מיזוג עם חברת הדרכה אמריקאית בשם PC ETCETERA Inc. שקיבלה עליה את שיווק המוצרים בארצות הברית. לאחר שהות בת כמה שנים בניו יורק חזרתי לארץ כדי לעמוד בראש חברת הבת הישראלית של החברה האמריקאית, שהתמקדה כעת בפיתוח מוצרי הדרכה באמצעות אותה טכנולוגיה. תוך פרק זמן של כשנה פיתחנו כארבעים מוצרים שונים. כעבור כשנתיים החליטה החברה האמריקאית לנתק את הקשר עם חברת הבת הישראלית וזו נאלצה לסגור את שעריה. עברתי משבר קשה באותם הימים כשנאלצתי לפטר את כל שבעים האנשים שעבדו אז בחברה הישראלית, אולם החלטתי שאני ממשיך…
הקמתי סטרטאפ חדש, CBT PLUS שמו שקיבל את זכויות ההפצה של המוצרים שפותחו בחברה הקודמת. הקמתי רשת מפיצים בסינגפור, בדרום אפריקה, באירלנד, באנגליה, בהודו, בניו זילנד ובאוסטרליה ששיווקה את המוצרים בהצלחה הן לשוק הקמעונאי והן לשוק המוסדי. אנו המשכנו בפיתוח מוצרים דומים גם לשוק הישראלי.
הטרגדיה המשפחתית והשינוי שחל בחיי בעקבותיו
באותם הימים התגייס בני ערן לצבא. כבר בתחילת השירות נקלע ערן למצוקה קשה בעקבות השיבוץ שלו לאפסנאות לעומת רצונו לשרת בתחום המחשבים. הנער המופנם והרגיש, 'חנון מחשבים', היה בצוות בבקו"ם שעסק בעבודה פיזית של העמסה על משאיות ופירוק כל הציוד של המתגייסים והמשתחררים. ערן סבל מרגע שהגיע לשם וכשנוכח שמאמציו להגיע לקב"ן עלו בתוהו, גברה מצוקתו וייסוריו הנפשיים והפיזיים השתלטו עליו. לאחר כמה חודשים שם ערן קץ לחייו.
